<h1>שו"ת הרי"ף ח"א סימן ו'</h1>
<h2>דף ו:</h2>
שאלה ראובן נתן משדותיו להקדש ונפטר, ועמדה הקהלה ומכרה אותה שדה, והוציאה דמיה בכך וכך ובצרכי ציבור, והחזיק בה הלוקח שנים הרבה, ועמד עכשיו אחד מן העדה ותבע אותו, ואמר שאין הקהילה רשאה להוציא דמי שדה זו אלא בהקדש, ואמר לו הלוקח את לאו בעל דבר דידי את, העדה היא תתבע אותי. היש מן הדין כך וצריך הרשאה מהקהל, אם לאו. תשובה מי שהקדיש כלום לבית הכנסת אין אדם בעולם רשאי להמיר אותו דבר ולא למכרו כל זמן ששם בעליו עליו, אלא אם ימכר לדבר מצוה כגון פדיון שבויים, וכדומה להם מן המצות כגון כתיבת ספר תורה אם הוצרך אליו. ואלו שמכרו ההקדש והוציאוהו בצרכיהם שלא כדין עשו ושלא כדין נהגו, ויש עליהן לפדותו מן הלוקח ולהחזירו לחזקת ההקדש. ומי שתבע דבר זה צריך הקהל לסייעו לפי שהוא דין הקדוש ברוך הוא ודין המת שהקדישו. ואם הלוקח הכיר בשעת הלקיחה שהיה להקדש, אין לו אלא דמים שנתן בלבד, ויעשו עמו חשבון מכל מה שאכל מן הפירות לאחר שיוציא מהן שהוציא בעבודת השדה.
